J. Brigg

איזה שבוע! נשף מסכות מתחולל סביבנו. פוליטיקאים מחפשים בדקה האחרונה את המסכה הנכונה כדי לזכות בעוד מנדטים. גדודי יועצים מתלבטים: באיזה מסכה נכסה אותם הפעם? עיתונאים ושדרנים מנסים לשווא לקרוע את המסכות מפני המתמודדים. ילדים מחפשים את המסכה שתזכה לתשומת לב ומחיאות כפיים. ומה עם המסכות שנדבקות אלינו גם בלי שבחרנו בהן?

האמן הבריטי הצעיר ג'וני בריגס עוסק במסכות כל ימות השנה. הוא הכין לעצמו מסכה של אביו ובעזרתה הוא מנסה להתמודד עם השפעתו של זה על זהותו ועל חייו. בריגס מנסה להציץ מהמסכה, לבקוע אותה לשניים, לצבוע אותה בורוד ולנהל איתה דיאלוג.

J.Briggs

בעבודות וידאו שלו ניתן לראות כמה עמוק הדיאלוג שנוצר עם המסכה וכמה ההורים שותפים ולוקחים חלק באמנות שלו, גם אם התוצאה לא תמיד מחמיאה להורות שלהם. (תודה לתמר אלול שהכירה לי את האמן המענין הזה).

( נראה לי מוזר, כמעט מורבידי, להתהלך עם מסכה של אחד מהוריי על הפנים. לפני שנים התארח אצלנו בן של חברים מקופנהגן. ערב אחד הוא הסתגר במקלחת לזמן ממושך. דאגנו. מה הוא עושה שם?כשיצא גילינו להפתעתנו שהנער הבלונדיני והחמוד הפך למוהיקן שחור-סגול כרבולת. מגולח בצדדים ומניפה מוקשה בג'ל מזדקרת בגאון ממרכז ראשו. כששאלנו אותו מה הניע אותו לשינוי הדרמטי הוא ענה: "נמאס לי להיות העתק גרוע של אבא שלי!". חייכנו בהזדהות. לפני שבועיים הוא ביקר אותנו שוב, עם אשתו ובנו. הפעם פגשנו גבר בן חמישים שדומה מאד לאביו הנחמד, בכל מובן שהוא, ושבינתיים למד להשלים עם הגזירה ואפילו להנות מהדמיון הזה.)

גם האמנית Gillian Wearing בונה מסכות של בני משפחתה ו"נכנסת" לתוכן .

הסקירה שכאן מביאה מבחר מהמסכות המפורסמות,האיקוניות, באמנות הויזואלית. מאן ריי לדוגמה.

ועוד סקירה מצולמת של מסכות בקולנוע  ומסכות בהופעות מוסיקה .

אז למה מתחפשים השבוע? הרי הכל פוליטי.

הכל פוליטי – ויסלבה שימברוסקה

אנחנו ילדי התקופה,
התקופה היא פוליטית.

כל המעשים היומיומיים
או הליליים שלך, שלנו, שלכם
הם מעשים פוליטיים.

תרצה או לא תרצה,
לגנים שלך עבר פוליטי,
לעור גוון פוליטי,
לעיניים היבט פוליטי.

כך או אחרת
לכל דבריך הדהוד,
לכל שתיקותך ההשתמעות
פוליטים……..

פורים (פוליטי) שמח!