יוליאן רוזפלדט ( מתוך התערוכה מניפסטו במוזיאון ישראל)

כמה רגועים ונוחים נראים הימים ההם, ימי אזור הנוחות,  הגבולות הישנים, המסגרת  הקלאסית, הטיפול לפי הכללים הישנים. ארבעה קירות ודלת סגורה. כורסה וממחטות נייר. תלת מימד. חלום רחוק.

הכל השתנה בבת אחת. גם אנחנו. כמה אלסטיות נדרשת כאן….

מי ידע מה זה זום לפני חודשיים?

כולנו, גם אלה מאיתנו שהסתייגו באופן גורף מטיפול מתווך מסך נכבשו בסערה,  בהתלהבות או בלית ברירה, בהתרגשות או במרירות. לא ידענו כמה גמישים וסתגלנים אנחנו. השימוש במסך הפך לחלק מאיתנו. המפץ הגדול, 2020.

הzoom-יזציה, כפי שקוראת לזה כרמל וייסמן,  בשיאה.

שטדטר (2013,Stadter)  טבעה את המושג השלישי האינטרנטי כדי לציין קיום של מסך, חפץ, מכשיר אלקטרוני שנוכח בין המטופל והמטפל. השלישי האינטרנטי, לדעתה, מקדם מחשבה ורפלקציה, תורם לחיזוק הברית הטיפולית , אבל עלול לחזק את העצמי המזויף ולהעצים נטיות נרקיסיסטיות. השפה היא אחרת. נדרשת התאמה לשפת הווטסאפ, המייל והסקייפ. ( בזמנה לא היה עוד זום).היא התייחסה לימים רגילים כמובן.

לפני ארבע שנים כתבה אינוסנטה (Innocente,2016) על חששות המטפלים מהמהפכה הדיגיטלית. רבים התנגדו לסקייפ ולקבלת מסרונים ממטופלים בגלל פחד מחודרנות ואבדן פרטיות, חשש ממעורבות-יתר במשברים של מטופלים, חשש מתלותיות, פריצת גבולות והעברה נגדית שלילית בעקבות חוויות אלה.

אינוסנטה(2016) כותבת על ההתכתבות בסלולרי כתקשורת מטפלים-מטופלים בין פגישות ובתוך פגישות. היא מדגישה שכל מסרון הוא התערבות קלינית. את ההתכתבות צריך לפרש כחומר קליני. אינוסנטה עודדה התכתבות במסרונים מחוץ ובתוך הפגישה. כן, גם כשהמטופל בחדר…היא כותבת:

"התגובה לטקסטים של מטופלים, כל עוד השימוש לא מוגזם, יכולה לתרום לקשר ולתחושת הביטחון. זהו למעשה מכשיר התייחסותי שמאפשר היענות אופטימלית לצרכים או לחוויית תסכול .כשמחליטים להיעזר בסלולרי מחוץ ובתוך השעה הטיפולית מובן שצריך לקחת בחשבון את היכולת לשלוט באימפולסים, קבלת גבולות, סף התסכול. יש לצפות לאנאקטמנט בתגובה.

לפי אינוסנטה, כדאי לדבר על חוקי המשחק החדשים. קשה יותר לשמור על גבולות במדיום החדש: הגדרת כללי המשחק. ציפיות מתואמות להיקף ההתכתבות בין הפגישות.

למשל: מי יוזם, מי מזמין את מי לזום? מי מנהל את הפגישה? אני שמה לב שמטופלות ומודרכות צעירות לוקחות את ההגה לידיים ומזמינות אותי לפגישה. זה נעים. הן באמת יותר מיומנות…..

מכיון שכל תקשורת מתווכת מסך היא חלק מהטיפול נדרשת מחשבה איך לתעד את התהליך ושמירת האתיקה על ידי כבוד לפרטיות המטופלים.

נראה לי שמחשבות אלה ניתנות ליישום גם בקשר לשימוש בזום. תיעוד הפגישות, סודיות, הפרטים הויזואליים שמתגלים בצילומי חדריהם של מטופלים, כולם  מחייבים שקיפות.

אתמול דיברתי בזום עם מטופלת בת 16. היא ישבה על המרפסת האפלולית עטופה בקפוצ'ון. בדיוק יצאה מהמקלחת. חששה שהוריה ישמעו. השיחה הייתה גלויה ואותנטית. ראיתי את הפנים שלה, עד הצוואר, אבל לא איך היא מסכלת את הרגליים כמו בדרך כלל. לא הרחתי את הבושם הדומיננטי שלה . מתגעגעת לפגוש אותה ב"תפאורה" הרגילה של חדר הטיפול.

ברגע זה מתבצע מחקר רחב היקף. מחקר רפואי, סוציולוגי, פסיכולוגי, חינוכי. איך הבידוד החברתי משפיע עלינו בחיים עצמם ובטיפול. קל זה לא, מענין מאד- כן.

חייבת ללכת, יש לי עכשיו zoomba  ב-zoom. רק שלא נהפוך לzoom-בים……

…………………………………………………………………………………………………….

תודה לחברתי שרי מייזלס שממנה שמעתי על מאמריה של innocente