כפית גדושה קפה שחור, טיפה חלב, וכשמר מדי, סוכרלוז אחד. ספל קרמיקה ישן, להניח על שולחן האוכל ולהציץ החוצה. החלון משקיף אל השדה. ה-שדה. היום שני פועלים מתאילנד, שאני לא מכירה את שמם, כבר עובדים בשתילת עגבניות.
מביטה אל השדה שבחוץ ומהרהרת. הנה השדה של אבא שלי.
לפעמים עוד חושך. לפעמים כבר חם.
כל בוקר אני מצלמת בסלולרי מאותו חלון.
מי אמר שאין עונות בישראל?
אמירה 