Peter Kennard Cat Phillips
תראו אותו.
זחוח, מרוצה מעצמו. אש ותמרות עשן מאחוריו והוא מצלם את ה-selfie שלו! מחריד איך שהוא מנצל רגע נורא כזה לצילום עצמי נרקסיסטי. עוד פירומן?
אז זהו, שלא. כמובן שלא. הצילום העצמי של טוני בלייר התרחש בטקס סיום קורס חובלים במהלך קמפיין הבחירות שלו ב-2005. מי שטרח ויצר את הפוטומונטאז' שלמעלה הם צמד האמנים הפוליטיים Peter Kennard &Cat Phillips. שני האמנים הפוליטיים מצאו את הצילום בארכיון העיתון Guardian והחליטו לאמץ אותו לעבודתם האנטי מלחמתית בתקופת מלחמת עירק. לעבודה הם קוראים "הזדמנות לצילום" או "Photo Op". ייתכן שאנשים שמתבוננים בעבודה נוטים להאמין שאכן טוני בלייר עשוי היה לשמוח ולחגוג בצילום עצמי בזמן פיצוצי נפט כאלה?
ראיתי את העבודה במוזיאון על התפר בירושלים, בתערוכה: "הלוך הלכו העצים למשוך עליהם מלך" ( עד ה-15.6.15 ). אני מודה שלקח לי זמן לזהות את טוני בלייר ולהבין שהצילום הזה לא מנציח רגע אמיתי. במבט ראשון זה היה מטלטל. גם עכשיו בעצם. התערוכה מאד מומלצת. המוזיאון זוכה להערכה רבה על הפעילות הפוליטית שלו נגד מלחמות ובעד זכויות אדם.
טרום בחירות, האישי הוא הפוליטי. המאבק על העתיד נראה לפעמים כמו תכנית ריאליטי עם ליהוק פרוע. משחק הכיסאות תופס תאוצה. כמטפלים, הבעת דעות פוליטיות בטיפול נחשבת כטאבו. מענין לבדוק האם ניתן לבודד את העמדות הפוליטיות שלנו מהתייחסותנו הרחבה לשאלות המשמעותיות שמעלים מטופלים בפגישות איתנו. אני נוטה לשער שהעמדה הפוליטית שלנו שקופה הרבה יותר ממה שנדמה לנו. ניסים אבישר בספרו "טיפול פוליטי" עוסק בשאלות מעניינות אלה.
וחזרה לאמנות, הנה כמה דוגמאות לאמנים שהרצון לשנות ולהילחם בגזענות, קיפוח, מלחמות ואלימות עומד במרכז יצירתם: דויד ריב, מצייר לפי תצלומי עיתונות תמונות מהסכסוך הישראלי- פלסטיני. הציור כאמצעי למחות נגד השימוש הברוטלי בכח באזורנו.עבודות של יורם קופרמינץ בעקבות פציעתו במלחמת יום כיפור באתר הנהדר של מרית בן ישראל. ויליאם קנטרידג', אמן דרום אפריקאי מגוון עמוק ומפתיע, נלחם בעקביות באלימות ובגזענות בארצו ובעולם דרך האמנות שלו.
אמירה 