כפית גדושה קפה שחור, טיפה חלב, וכשמר מדי, סוכרלוז אחד. ספל קרמיקה ישן, להניח על שולחן האוכל ולהציץ החוצה. החלון משקיף אל השדה. ה-שדה. היום שני פועלים מתאילנד, שאני לא מכירה את שמם, כבר עובדים בשתילת עגבניות.
מביטה אל השדה שבחוץ ומהרהרת. הנה השדה של אבא שלי.
לפעמים עוד חושך. לפעמים כבר חם.
כל בוקר אני מצלמת בסלולרי מאותו חלון.
מי אמר שאין עונות בישראל?
פסיכולוגית ומטפלת באמנות
מטפלת בבני-נוער ובמבוגרים
מדריכה הורים
מדריכה מטפלים באמנות
מסייעת בכתיבה
כותבת ועורכת.
מה ערכתי?
בשפה אחרת (מודן)- עם פרופ' דורית אמיר
תרפיה באמצעות אמנויות (כתב העת של יהת)- עם פרופ' דורית אמיר
בין המילים (כתב-עת בסמינר הקיבוצים) – עם ד"ר נעמה לב-ארי.
עומק שדה (מוסררה) -עם אורנה גלס, שירלי גופר ואבי סבג
וגם: מצלמת, גוזרת, מדביקה , מציירת בצבעי אצבעות ומפסלת בפלסטלינה.
amira.or11@gmail.com
פוסטים אחרונים
אמירה אור 